ממקלט לממ"ד - איך השתנתה תפיסת המיגון בישראל לאורך השנים?
כשנכנסים היום לדירה חדשה ורואים ממ"ד כחלק טבעי מתכנית הבית, קל לשכוח שמדובר בשינוי משמעותי יחסית בתפיסת המיגון בישראל.
במשך עשרות שנים התבסס המיגון האזרחי במידה רבה על מקלטים ציבוריים ומקלטים משותפים בבנייני מגורים. המשמעות הייתה שבזמן התרעה נדרשו התושבים לצאת מהדירה, לרדת לקומה אחרת ולעיתים אפילו לצאת מהבניין כדי להגיע למרחב המוגן.
המציאות הביטחונית והשינוי באופי האיומים הובילו בהדרגה לתפיסה אחרת: המרחב המוגן צריך להיות קרוב ככל האפשר למקום שבו נמצאים האנשים, כך שניתן יהיה להגיע אליו במהירות.
לאחר מלחמת המפרץ השתנתה תפיסת המיגון, ובשנת 1992 נקבעו הסדרים שהרחיבו משמעותית את השימוש במרחבים מוגנים דירתיים וקומתיים בבנייה החדשה. (כנסת ישראל)
מה השתנה במעבר מהמקלט למרחב המוגן הדירתי?
המקלט המשותף היה ועדיין יכול להיות מרחב מיגון חשוב. אלא שהגישה אליו אינה תמיד מיידית.
כאשר זמן ההתרעה קצר, המרחק בין מקום השהייה לבין המרחב המוגן הופך לגורם משמעותי. מסמכים מקצועיים שעסקו בהתפתחות תפיסת המיגון בישראל מציינים כי המעבר לממ"ד, ממ"ק וממ"מ בשנות ה-90 נועד, בין היתר, להתאים את המיגון לזמני התרעה קצרים יותר ולשינויים באופי האיום. (כנסת ישראל)
גם בהנחיות העדכניות של גורמי המדינה מופיעים ממ"ד, ממ"ק ומקלט בין המרחבים המוגנים הרלוונטיים, כאשר בחירת המקום המתאים תלויה במבנה, בזמן ההגעה ובנסיבות. (ממשלת ישראל)
אבל המעבר לממ"ד שינה הרבה יותר מאשר את זמן ההגעה למרחב מוגן.
הממ"ד הפך לחלק מהבית
אחד השינויים החשובים ביותר התרחש דווקא בחיי היום יום.
מקלט משותף הוא בדרך כלל חלל שהשימוש העיקרי שלו קשור לשעת חירום. ממ"ד, לעומת זאת, הוא חלק מתוך הדירה. ברוב ימות השנה הוא יכול לשמש כחדר שינה, חדר ילדים, חדר עבודה או חדר אורחים.
מכאן נוצרה תפיסה תכנונית חדשה: מרחב מוגן צריך לעמוד בדרישות המיגון, אבל הוא גם צריך לתפקד כחדר אמיתי.
מתכננים לחירום וגם לשגרה
כאשר מתכננים ממ"ד חדש, צריך לחשוב על הרבה יותר מבטון ודלת מגן.
יש משמעות למיקום החדר, למעבר אליו, לאור הטבעי, לחשמל, למיזוג, לתקשורת, לריהוט ולאופן שבו הוא משתלב עם שאר הבית.
בבריף של "הממ"ד" אחד מעקרונות המותג הוא בדיוק החיבור הזה: לתכנן את המרחב לשגרה ולחירום, כך שיהיה שימושי כחלק מהנכס בלי לפגוע בדרישות המיגון.
יותר זמן במרחב המוגן משנה את התכנון
גם החקיקה משקפת את השינוי הזה. בשנת 2025 אושר תיקון המאפשר, במקרים הרלוונטיים, הרחבה של ממ"ד קיים או מתוכנן כך שיוכל לכלול גם חדר שירותים או חדר רחצה, במסגרת התנאים שנקבעו. ההסדר נועד בין היתר לתת מענה למצבים של שהייה ממושכת יותר במרחב המוגן. (כנסת ישראל)
כלומר, הממ"ד אינו נתפס עוד רק כמקום שאליו נכנסים למספר דקות. התכנון מתחיל להתייחס גם לאפשרות שהמשפחה תצטרך לשהות בו זמן ממושך.
האתגר הגדול כיום: הוספת ממ"ד לבית שכבר קיים
כאשר מתכננים ממ"ד כחלק מבית חדש, ניתן לתכנן את המבנה כולו סביבו.
בבית קיים המצב מורכב הרבה יותר.
צריך לבחון את השלד הקיים, את תנאי המגרש, את החצר, את התשתיות, את קווי הבניין, את הגישה ואת האפשרות ליצור חיבור נכון בין המבנה החדש לבין הבית.
לכן הוספת ממ"ד לבית קיים היא למעשה מפגש בין שתי מערכות: הבית שכבר נבנה מצד אחד, ודרישות המיגון והתכנון הנוכחיות מצד שני.
הפתרון שנכון לבית אחד לא בהכרח מתאים לבית אחר.
ממ"ד הוא מערכת שלמה, לא חדר בטון
קל לזהות ממ"ד לפי קירות הבטון שלו, אבל הבטון הוא רק חלק מהמערכת.
הממ"ד כולל רכיבים ייעודיים כמו דלת וחלון מגן, מערכות אוורור וסינון, פתחים ומעברים מתוכננים ותשתיות שחייבות להתבצע בהתאם לפרטים הרלוונטיים.
גם בדיקות הסיום ממחישות עד כמה מדובר במערכת שלמה. במסלול הפטור מהיתר, לדוגמה, נדרשות בין היתר בדיקות חוזק בטונים ואטימות, בדיקות של מערכות החיפוי והציפוי, אישורי מסגרות מגן, אישור למערכת האוורור והסינון ואישור למעברי צנרת תקניים. (ממשלת ישראל)
כל רכיב כזה משפיע על יכולתו של המרחב לתפקד בהתאם לייעודו.
לאן תפיסת המיגון ממשיכה להתפתח?
השלב הבא בהתפתחות המיגון בישראל אינו רק בנייה של ממ"דים נוספים.
חלק גדול מהאתגר נמצא דווקא במלאי המבנים הקיים: בתים פרטיים, דירות גן ובניינים שנבנו לפני שהממ"ד הפך לחלק טבעי מתכנון הדירה.
כאן נדרשים פתרונות מותאמים, החל מהוספת ממ"ד לבית פרטי ועד לפרויקטים משותפים במספר דירות או בחינת פתרונות מיגון אחרים כאשר הוספת ממ"ד אינה אפשרית בתצורה המבוקשת. הבריף של "הממ"ד" מדגיש שגם במצבים כאלה אין להציג כל חדר מחוזק כממ"ד, אלא להגדיר כל פתרון במדויק בהתאם לתקן ולאישורים הנדרשים.
וזה אולי השינוי הגדול ביותר שעברה תפיסת המיגון: ממקום נפרד שאליו מגיעים בזמן חירום, למרחב שמתוכנן כחלק מהחיים עצמם.
ממ"ד יכול להיות בטוח ומקצועי, ובאותה נשימה גם נוח, פונקציונלי ואסתטי. האתגר הוא לא לבחור בין שני העולמות, אלא לתכנן אותם יחד.
Comments