מיקרוטופינג במקלחת ובשירותים של הממ"ד - למה אנחנו מעדיפים אותו על קרמיקה?

כאשר מתכננים ממ"ד הכולל גם חדר רחצה, קל מאוד להסתכל על החלל כמו על חדר רחצה רגיל בבית: לבחור אריחים, לתכנן את המקלחון, להתאים כלים סניטריים ולחשוב על צבעים וגמרים. אלא שבממ"ד סדר העדיפויות שונה. זהו קודם כל מרחב מוגן, ולכן כל החלטה תכנונית ועיצובית צריכה להיבחן גם דרך דרישות המיגון וההתנהגות של החומרים בזמן חירום.
בשנים האחרונות ניתן, בתנאים הקבועים בדין ובכפוף לאישורים הנדרשים, לתכנן במקרים מסוימים חדר רטוב כחלק מהרחבת המרחב המוגן. תיקון החקיקה משנת 2025 מאפשר במקרים הרלוונטיים תוספת של עד 3 מ"ר לצורך חדר רחצה עם שירותים, בכפוף לתנאים ולאישור הרשות המוסמכת. (כנסת ישראל)
האפשרות הזו משפרת משמעותית את השימושיות של הממ"ד, במיוחד כאשר נדרשת שהייה ממושכת. אבל היא גם יוצרת שאלות חדשות לגבי תכנון הקירות, האינסטלציה וחומרי הגמר.
למה חיפוי קירות בממ"ד דורש חשיבה אחרת?
בחדר רחצה רגיל, אריחי קרמיקה או פורצלן הם פתרון נפוץ מאוד. הם עמידים למים, קלים לניקוי ומאפשרים מגוון רחב של אפשרויות עיצוביות. במרחב מוגן, לעומת זאת, צריך להביא בחשבון גם את ההתנהגות של החיפוי בזמן הדף.
על פי מפרט פיקוד העורף לחדרים רטובים במרחבים מוגנים (אוקטובר 2024), אסור להתקין חיפויי קרמיקה (או כל חומר שביר אחר) ישירות על צידם הפנימי של קירות הבטון ההיקפיים של החדר הרטוב בממ"ד. עם זאת, מותר לחפות באריחים את הקירות ההיקפיים ואת המחיצה הפנימית של החדר הרטוב, ובלבד שמבצעים מחיצת גבס (או מחיצה מותרת אחרת) בהרחקה של לפחות 10 ס"מ מקירות הבטון, ומעגנים אותה לרצפה ולתקרה בהתאם לפרטים המוגדרים בנספח ג' למפרט (פרטים D ו-E). כל עבודות החיפוי והציפוי בחדר הרטוב יבוצעו בהתאם להוראות פיקוד העורף ולת"י 5075, לרבות בדיקות נדרשות לחיפויים וציפויים במרחבים מוגנים. (סִיּוּם)
כאשר מתכננים חדר רחצה בתוך מרחב מוגן, ניתן ליצור מחיצות פנימיות בהתאם לתכנון המאושר ולמפרט הרלוונטי. גם במצב כזה, מבחינתנו, העובדה שניתן להשתמש בחומר מסוים אינה אומרת בהכרח שהוא הבחירה התכנונית המועדפת.
כאן נכנס לתמונה המיקרוטופינג.
מהו מיקרוטופינג ולמה הוא מעניין במיוחד בחדר רטוב בממ"ד?
מיקרוטופינג הוא מערכת גמר דקה ורציפה המבוססת בדרך כלל על תערובות צמנטיות ופולימריות. הוא מיושם בשכבות דקות על תשתית מתאימה ויכול ליצור מראה אחיד המזכיר בטון מוחלק, ללא חלוקה לאריחים וללא ריבוי פוגות.
בחדרי רחצה ניתן ליישם מערכות מסוג זה על תשתיות מתאימות, לרבות לוחות המתאימים לסביבה רטובה, כאשר מערכת האיטום, התשתית וחומר הגמר תוכננו לכך.
מבחינתנו יש כאן יתרון עקרוני: במקום להצמיד אל הקיר יחידות חיפוי קשיחות ונפרדות, מתקבלת שכבת גמר רציפה ודקה.
עם זאת, חשוב להדגיש שהשם "מיקרוטופינג" כשלעצמו אינו אישור לשימוש במרחב מוגן. יש לבחון את מערכת החומרים הספציפית, התשתית, עובי השכבות, האיטום, אופן היישום וההתאמה לדרישות החלות על הפרויקט.
חדר הרחצה בתוך הממ"ד הוא חלק ממערכת המיגון
תכנון שירותים ומקלחת בתוך ממ"ד אינו מסתכם בהצבת אסלה ומקלחון בפינה פנויה. יש צורך לתכנן את המחיצות, תשתיות המים והביוב, האוורור, האיטום, הגמרים והחיבור למעטפת המרחב המוגן.
מחיצות פנימיות ולא חיפוי אקראי של קירות הבטון
כאשר התכנון כולל חדר רטוב, המחיצות והאביזרים הסניטריים צריכים להשתלב בפרטי הביצוע שנקבעו לפרויקט. קיימים פרטים מקצועיים המתייחסים להפרדה בין אלמנטים פנימיים ובין קירות מעטפת הבטון, ובמקרים מסוימים נדרשות הרחקות ייעודיות.
לכן לא נכון לקחת פתרון מקובל מחדר רחצה רגיל ולהעתיק אותו לתוך הממ"ד ללא תכנון מתאים.
פחות אלמנטים קשיחים שעלולים להתנתק
הסיבה המרכזית שבגללה אנחנו מעדיפים לבחון מיקרוטופינג היא הרצון לצמצם ככל האפשר חיפויים קשיחים המורכבים מיחידות נפרדות.
ההמלצה אינה מבוססת רק על מראה מינימליסטי. במרחב שתפקידו להגן על אנשים בזמן אירוע חירום, כדאי לשאול לא רק "איך החומר נראה?", אלא גם "איך הוא מחובר?", "מה עלול לקרות לו בזמן הדף?" ו"האם מערכת הגמר מתאימה לדרישות החלות על המרחב?".
פתרון אסתטי שמתאים גם לשימוש היומיומי
למיקרוטופינג יש גם יתרון עיצובי משמעותי. הוא מאפשר ליצור חדר רחצה אחיד, נקי ומודרני, בלי להפוך את המרחב המוגן לחלל בעל אופי תעשייתי או טכני.
וזו נקודה חשובה מבחינתנו: ממ"ד צריך להיות מתוכנן לחירום, אבל הוא חי עם המשפחה בכל יום.
אם החדר משמש כחדר עבודה, חדר ילדים, חדר אורחים או חדר שינה, גם חדר הרחצה הצמוד אליו צריך להרגיש כחלק טבעי מהבית.
לא בוחרים גמר לפני שמתכננים את המערכת כולה
מיקרוטופינג יכול להיות פתרון מצוין בחדר רחצה המתוכנן בתוך ממ"ד, אבל רק כאשר הוא חלק מתכנון מלא. יש להתאים את התשתית לסביבה רטובה, לבצע איטום מתאים, לבחור מערכת גמר המתאימה לשימוש ולוודא שהפרטים עומדים בדרישות החלות על הפרויקט.
זו בדיוק הסיבה שאנחנו לא מתחילים פרויקט ממ"ד מבחירת קרמיקה, צבע או ברז.
תחילה מבינים את המבנה, את דרישות המיגון, את התכנון ההנדסי ואת התשתיות. רק לאחר מכן בוחרים את חומרי הגמר.
ב"הממ"ד" הגישה היא שהמרחב המוגן צריך להשתלב בבית גם מבחינת השימושיות והגמר, אך בלי להתפשר על הדרישות המקצועיות. הבריף המקצועי של החברה מגדיר את התכנון כשילוב בין דרישות המיגון, הקונסטרוקציה, השימושיות, התשתיות והגמרים, ולא כבחירה עיצובית מנותקת.
המטרה אינה לבחור בין בטיחות לעיצוב. המטרה היא לתכנן מראש כך שהעיצוב יעבוד בתוך המערכת הבטיחותית ולא נגדה.




Comments